רפלקציה ״בצל המלחמה״
הפרויקט עסק ברגשות שאנחנו חווים בתקופת המלחמה. דרך התמונות ניסיתי להראות גם
רגעים קשים כמו פחד ואובדן וגם רגעים של תקווה, ביטחון ושגרה. רציתי להראות איך המצב משפיע על החיים שלנו ביום־יום.
קיבלתי השראה בעיקר מהחיים האישיים שלי ומהמציאות שסביבי. גם תמונות שראיתי ברשתות החברתיות ואנשים שפגשתי במהלך היום עזרו לי לחשוב על רעיונות לצילומים.
ניסיתי לבחור זוויות ותאורה שיתאימו לכל רגש. למשל, בצילומי החרדה התמקדתי יותר בפנים והבעות, בצילומי התקווה השתמשתי באור טבעי וחם. בחרתי מקומות פשוטים ומוכרים שיכלו להעביר את המסר בצורה ברורה
היה לי קשה להעביר רגשות כמו חרדה או אובדן דרך תמונה אחת. כדי להתמודד עם זה
ניסיתי כמה רעיונות וזוויות עד שמצאתי את מה שהרגיש לי הכי נכון.
התמונה של הסביבה המוגנת הייתה הכי משמעותית בשבילי. היא מראה מקום שבו אני מרגיש רגוע ובטוח, וזה משהו שהיה חשוב לי להעביר בתקופה הזאת.
למדתי לחשוב יותר על תאורה, זוויות וקומפוזיציה. מעבר לזה, הבנתי שצילום יכול להעביר רגשות וסיפורים גם בלי מילים.
אם הייתי עושה את הפרויקט שוב, הייתי מתכנן חלק מהצילומים יותר מראש ומנסה עוד זוויות ורעיונות. אני חושב שזה היה עוזר לי להעביר את המסר בצורה אפילו יותר טובה.
בסך הכול נהניתי מהפרויקט, והוא גרם לי להסתכל על הדברים סביבי בצורה קצת אחרת ולהבין איך אפשר לספר סיפור דרך תמונה.